פחית במקרר של מכולת השכונה, בין משקה קל לבקבוק מים, עולה עשרה שקלים ומבטיחה ערנות. אף אחד לא מבקש גיל בקופה ואף אחד לא מקריא אזהרות. בשביל מי שצריך להישאר ער ללמידה או למשמרת, זה נראה כמו הפתרון הפחות מזיק שיש.
בקצרה
- הדיווחים על התקף לב היו שכיחים פי 4.5, והדיווחים על הפרעות קצב פי 4.
- המוצרים סווגו לפי הרכיבים שבהם ולא לפי מותג.
- הדיווחים מוגשים מרצון, ולכן אי אפשר לחשב מתוכם סיכון אמיתי.
- איגוד המשקאות האמריקאי טען שפער בדיווחים אינו פער בסיכון.
כינוס איגוד הלב האמריקאי שנערך בחודש זה בשיקגו הציג תמונה אחרת. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה עברו על 28,345 דיווחים שהוגשו לרשות התרופות האמריקאית בין 2017 ל-2025, כולם על תופעות חשודות שנקשרו למזון ולתוספי תזונה בקרב בני 13 ומעלה, וחיפשו מה מופיע בדיווחים האלה.
מה הצטבר במסד הנתונים
מתוך הדיווחים האלה, 854 נגעו למשקאות ולתוספים שמכילים קפאין או חומרים ממריצים אחרים, ו-27,491 נגעו למוצרים בלי רכיבים כאלה: משקאות קלים, שייקים, ויטמינים, חטיפי חלבון ותחליפי ארוחה. העבודה כולה היא השוואה בין שתי הקבוצות האלה.

דום לב הופיע בדיווחים על המוצרים המכילים ממריצים בשכיחות גבוהה פי 11 בהשוואה למוצרים האחרים. התקף לב הופיע בשכיחות גבוהה פי 4.5, הפרעות קצב ודפיקות לב פי 4, דופק מואץ כמעט פי 3, כאב בחזה פי 2.7 והתעלפות כפליים. כמחצית מהדיווחים הלבביים שנגעו למוצרים האלה, כ-45 אחוזים, היו של בני 18 עד 34, והתמונה הייתה דומה בגברים ובנשים.
"המוצרים האלה משווקים כזריקת מרץ יומיומית, ונמכרים על המדף ליד משקאות קלים ומים בבקבוק", אמר סאי סמאיאמנטולה, סטודנט לרפואה באוניברסיטת וירג'יניה שהוביל את הניתוח.
מה המספרים האלה אינם אומרים
מסד הנתונים הזה אינו מרשם רפואי אלא תיבת דיווחים שמוגשים מרצון, והמספרים שבו מתארים כמה פעמים משהו דווח, ולא בכמה אנשים זה קרה. אי אפשר לדעת מתוכו כמה אנשים שתו את אותם מוצרים ולא קרה להם דבר, וגם לא כמה נפגעו ולא דיווחו, ולכן אי אפשר לחשב ממנו סיכון אמיתי.
ד"ר גרגורי מרקוס, שחתום על נייר העמדה של איגוד הלב האמריקאי לשנת 2026 בנושא קפאין ומחלות לב וכלי דם ולא היה מעורב בעבודה, אמר שהמחקר "אינו מוכיח שמוצרי קפאין גורמים לאירועים האלה, משום שגורמים אחרים עשויים היו להשפיע על התוצאות", והוסיף שנדרש מחקר נוסף. איגוד המשקאות האמריקאי טען בתגובה שפער של פי 11 בדיווחים אינו פער של פי 11 בסיכון. גם הממצא עצמו הוצג בכינוס ולא עבר עדיין שיפוט עמיתים, כלומר בדיקה של חוקרים חיצוניים לפני פרסום בכתב עת, ולכן הוא מסווג כעבודה מקדמית.
החוקרים אינם יודעים למה הדיווחים התרכזו דווקא בצעירים, ומעלים כמה אפשרויות: שתייה בכמויות גדולות יותר, שתייה לפני מאמץ גופני אינטנסיבי, שילוב עם אלכוהול או עם חומרים אחרים, ומצבי לב שלא אובחנו.
כמה קפאין זה הרבה
נייר העמדה של איגוד הלב האמריקאי לשנת 2026 קובע שעד 400 מיליגרם קפאין ביום, בערך ארבע כוסות קפה שחור, נחשבים בטוחים לרוב המבוגרים. הבעיה היא הריכוז: בחלק ממשקאות האנרגיה יש עד פי שלושה קפאין לכל יחידת נפח בהשוואה לקפה שחור, ובחלק מתוספי האימון יותר מפי שתים-עשרה. מכירות משקאות האנרגיה יותר מהוכפלו בעשור והיקפן חרג מ-20 מיליארד דולר ב-2024.
מי שצורך משקאות כאלה בקביעות, או מי שיש לו נער בבית שצורך אותם, כדאי שישים לב בעיקר למנה. פחית אחת אינה כוס קפה אחת, ושתי פחיות לפני אימון אינן אותו דבר כמו שתי כוסות קפה במשך יום. מי שמרגיש דפיקות לב, כאב בחזה או סחרחורת אחרי צריכה כזאת צריך להיבדק ולא להתעלם.
להרחבה בנושא משקאות אנרגיה ובריאות הלב
- newsroom.heart.org › הודעת איגוד הלב האמריקאי על הניתוח, עם כל השיעורים
- sciencedaily.com › סיקור הממצאים, עם רשימת הרכיבים הממריצים שנכללו בניתוח
- medicinenet.com › דיווח HealthDay, עם ההשוואה לכמות הקפאין בכוס קפה

