זריקות ההרזיה נקשרו לפחות מקרי סוכרת לעומת מטפורמין, התרופה המקובלת

מי שקיבל תוצאת בדיקת דם עם הערה על סוכר גבוה מהתקין מכיר את ההמשך: המלצה לרדת במשקל, להתחיל לזוז, לחזור לבדיקה בעוד חצי שנה, ולפעמים מרשם למטפורמין. טרום-סוכרת היא בדיוק המצב הזה, רמת סוכר שגבוהה מהתקין אך עדיין אינה מגיעה לרף שמגדיר סוכרת, וזה השלב שבו עוד אפשר לסגור את הפער.

ב-2 בנובמבר פרסם איגוד הלב האמריקאי תקציר מחקר שהוצג לקראת הכינוס השנתי שלו, ולפיו ייתכן שהתשובה לשאלה איזו תרופה מתאימה בשלב הזה משתנה. המחקר השווה בין מטפורמין, התרופה שמקובלת כקו ראשון, ובין זריקות שבועיות מקבוצת התרופות החדשות להשמנה ולסוכרת.

מה הושווה למה

בבסיס המחקר רשומות רפואיות של 256,492 מבוגרים עם טרום-סוכרת וגם השמנה, מ-104 מוסדות רפואיים, בשנים 2010 עד 2023. גילם הממוצע היה 52 ושלושה רבעים מהם נשים. כמחצית קיבלו מטפורמין וכמחצית קיבלו אחת מארבע זריקות: Semaglutide, Tirzepatide, Liraglutide או Dulaglutide. החוקרים התאימו בין שתי הקבוצות לפי גיל, מחלות רקע ותרופות, ולפי הדיווח נמשך המעקב כשלוש שנים בממוצע.

בקבוצת הזריקות נרשמו פחות מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2, בשיעור נמוך בכשליש. הסיכוי לחזור לרמות סוכר תקינות היה גבוה בכחצי. נרשמו שם גם פחות התקפי לב, פחות מקרי שבץ, פחות מקרים של אי-ספיקת לב ופחות מקרים של פרפור פרוזדורים, שהוא הפרעת קצב נפוצה של הלב. ההפרש הגדול ביותר נמצא בתמותה מכל סיבה, שהייתה נמוכה בכ-40 אחוזים.

לפי נתוני איגוד הלב האמריקאי לשנת 2026, כ-40 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית נמצאים במצב של טרום-סוכרת, ולפי נתוני המוסדות הלאומיים לבריאות עד 10 אחוזים מהם עוברים בכל שנה לסוכרת מסוג 2. כלומר מדובר בקבוצה עצומה, שבה כל אחוז של מניעה נספר בהמוני אנשים.

למה זה לא ניסוי

בניגוד לניסוי קליני, כאן לא הוגרל מי יקבל מה: הרופאים והמטופלים בחרו את הטיפול, ולכן ייתכן שמי שקיבל זריקות שונה מראש ממי שקיבל מטפורמין, בביטוח, בנגישות או בהרגלי בריאות. התקציר גם לא פורסם עדיין כמאמר שעבר שיפוט עמיתים, והוא מוגדר כממצא מקדמי.

שתי מגבלות נוספות ראויות לציון. ארבע הזריקות נותחו יחד, ולכן אי אפשר לדעת אם יש הבדל ביניהן; והנתונים אינם מראים אם המטופלים לקחו את התרופה בפועל ובאיזה מינון. כל המספרים פורסמו כהפרשים יחסיים, בלי מספרי המקרים עצמם ובלי נתוני הירידה במשקל.

ד"ר רוברט אקל, לשעבר נשיא איגוד הלב האמריקאי ופרופסור אמריטוס לרפואה באוניברסיטת קולורדו, שלא השתתף במחקר, אמר שהתועלת שנרשמה קשורה כנראה לירידה במשקל עצמה, והוסיף שהעלות והנגישות לתרופות האלה הן שיקול מרכזי. סרה עצמו הדגיש שאין כאן החלפה של תרופה אחת באחרת אלא הרחבת האפשרויות לדיון עם מטופלים מסוימים.

למי שקיבל אבחנה של טרום-סוכרת, המסקנה המעשית צנועה מהכותרת. אף אחת מארבע הזריקות אינה מאושרת בארצות הברית לטיפול בטרום-סוכרת, וההכללה בסל בישראל ותנאי המימון הם נושא נפרד. מה שכן יוצא מהנתונים הוא שטרום-סוכרת היא שלב הפיך, ושהשיחה הרלוונטית עם רופא המשפחה אינה רק על ירידה במשקל אלא גם על מה שמונע את המעבר לסוכרת עצמה.