יש סוג של אי-ספיקת לב שבו הבדיקות נראות כמעט בסדר. מכשיר האקו מראה שהלב מתכווץ ושואב דם כמו שצריך, ובכל זאת המטופל מתנשם אחרי שתי קומות של מדרגות ומפסיק באמצע הליכה לסופר. זהו הסוג הנפוץ ביותר של אי-ספיקת לב, והטיפול בו דל בהרבה מזה שקיים לסוג שבו שריר הלב נחלש.
בקצרה
- כל המשתתפים סבלו מאי-ספיקת לב עם תפקוד שאיבה שמור וגם ממחסור בברזל.
- לצד צריכת החמצן השתפרו גם מרחק ההליכה ודירוג חומרת התסמינים.
- תופעות לוואי חמורות שנקשרו לברזל לא נרשמו כלל.
- המדגם כלל 65 משתתפים בלבד, והמעקב נמשך שלושה חודשים.
ייתכן שחלק מהמגבלה אינו נובע מהלב עצמו אלא ממחסור בברזל. ביום ראשון הוצגו בכינוס איגוד הלב האמריקאי בשיקגו, ובמקביל פורסמו בכתב העת Circulation, תוצאות ניסוי של מכון הלב וכלי הדם של מס ג'נרל בריגהם בבוסטון, שבדק את האפשרות הזאת אצל 65 מטופלים.
כל המשתתפים סבלו מאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור, כלומר תפקוד שאיבה שמור של הלב, וגם ממחסור בברזל. גילם החציוני היה 68, ו-72 אחוזים מהם היו נשים. ארבעים וארבעה מהם קיבלו עירוי אחד לווריד של תרכובת ברזל (Ferric Derisomaltose) במינון של גרם אחד, ו-21 קיבלו עירוי דמה, כלומר עירוי בלי חומר פעיל. לפני העירוי ושלושה חודשים אחריו עברו כולם בדיקת מאמץ שמודדת כמה חמצן הגוף מצליח לנצל בשיא המאמץ.
מה השתנה בשלושה חודשים
צריכת החמצן בשיא המאמץ, המדד המרכזי בניסוי, עלתה בכעשרה אחוזים בקבוצת הברזל ולא השתנתה בקבוצת עירוי הדמה. זהו מדד שנחשב למהימן במיוחד משום שאינו תלוי בתחושה או בדיווח עצמי אלא נמדד במעבדה. לצידו השתפרו גם מדדים נוספים שנקבעו מראש: המרחק שהמשתתפים הצליחו ללכת בשש דקות, צריכת החמצן ברמת מאמץ בינונית, ודירוג חומרת התסמינים שהרופא קובע לפי יכולת התפקוד.
בשאלון שבו המטופלים עצמם מדרגים את מצב בריאותם ואת איכות חייהם לא נמצא הפרש מובהק בין הקבוצות. הגוף תפקד טוב יותר במעבדה, אבל התחושה הסובייקטיבית של המשתתפים לא נעה באותה מידה. תופעות לוואי חמורות שנקשרו לברזל לא נרשמו כלל.
"מטופלים שחיים עם אי-ספיקת לב עם תפקוד שאיבה שמור נושאים מגבלות חמורות ביכולת לסבול מאמץ", אמר ד"ר גרגורי לואיס, מנהל תחום אי-ספיקת הלב במכון הלב של מס ג'נרל בריגהם ופרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד, שהוביל את המחקר.
למה דווקא עירוי
הברזל אינו רק מרכיב בהמוגלובין שמוביל חמצן בדם. הוא חלק ממערכת ייצור האנרגיה בתוך תאי השריר, ולכן מחסור בו עלול להגביל את המאמץ גם כשספירת הדם אינה מראה אנמיה. החוקרים בחרו בעירוי ולא בכדורים משום שבמצב הזה עולה בגוף חלבון שמעכב את ספיגת הברזל מהמעי, כך שכדורים פועלים פחות טוב.

לצד זאת, הניסוי הזה קטן. 65 משתתפים הם מדגם מצומצם, רובם היו לבנים, והמעקב נמשך שלושה חודשים בלבד, ולכן אין לדעת אם ההשפעה נשמרת לאורך זמן ואם היא מתרגמת לפחות אשפוזים או לתוחלת חיים ארוכה יותר. בנוסף, נכללו רק מטופלים שהיו מסוגלים לבצע בדיקת מאמץ על אופניים או על הליכון, כלומר לא החלשים שבהם. שני המחברים הבולטים מייעצים לחברה שמייצרת את התכשיר.
מי שמאובחן עם אי-ספיקת לב מסוג זה יכול לשאול את הקרדיולוג אם נבדקו אצלו מדדי הברזל, ולא רק ספירת הדם.
מחסור בברזל נפוץ מאוד אצל מי שחי עם אי-ספיקת לב, והוא נבדק בבדיקות דם זולות ונגישות. הניסוי הזה אינו משנה הנחיות, והחוקרים עצמם קוראים למחקרים גדולים וארוכים יותר. אבל הוא מעלה שאלה מעשית וזולה, שאפשר לשאול גם לפני שתיכתב הנחיה כזאת.
להרחבה בנושא מחסור בברזל באי-ספיקת לב
- eurekalert.org › הודעת מס ג'נרל בריגהם על הניסוי, עם מקורות המימון
- healio.com › סיקור מקצועי, עם מדדי הברזל ההתחלתיים ופרספקטיבה של מומחה
- news-medical.net › סיקור המחקר, עם ציטוטי שני המחברים ומגבלות המדגם

