החלפת מלח השולחן בתחליף מועשר באשלגן עשויה למנוע מיליוני מקרי מוות

כל מי שניסה פעם להפחית מלח יודע מה הבעיה: האוכל נעשה חסר טעם, והמעקב אחרי כמות המלח כמעט בלתי אפשרי, כי רוב הנתרן שאנחנו אוכלים אינו מגיע ממלחייה אלא ממוצרים מעובדים, מרטבים וממסעדות. הכישלון הזה חוזר על עצמו בכל מדינה שניסתה לנהל קמפיין להפחתת מלח.

גישה אחרת היא להחליף את המלח במקום להפחית אותו. מחקר של מכון ג'ורג' לבריאות עולמית ואוניברסיטת ניו סאות' ויילס, שפורסם בתחילת השבוע בכתב העת Nature Health, בנה מודל של מה שהיה קורה אם כל המלח בעולם היה מוחלף בתחליף שרבע ממנו הוא תרכובת אשלגן ושלושה רבעים ממנו מלח רגיל.

מה המודל מצא

לפי המודל, בכל שנה היו נמנעים כשלושה מיליון מקרי מוות וכעשרה מיליון מקרי מחלה חדשים של מחלות לב וכלי דם ומחלת כליות כרונית. המספרים האלה כבר מחושבים בנטו, כלומר אחרי שהופחתו מהם מקרי המוות שהתחליף עצמו היה גורם. הם מייצגים כ-15 אחוזים מכל מקרי המוות השנתיים ממחלות לב וכליות בעולם וכ-13 אחוזים ממקרי המחלה החדשים.

החלפה של מלח הבישול והתיבול הביתי בלבד, בלי לגעת במוצרים מעובדים ובמסעדות, הייתה מונעת כמיליון ו-850 אלף מקרי מוות בשנה, שהם כשני שלישים מהתועלת הכוללת. החלפה רק של המלח במוצרים מעובדים ובמסעדות הייתה מונעת פחות, כמיליון ו-560 אלף.

למה זה עובד ולמי זה לא מתאים

ההיגיון הביולוגי פשוט. התזונה המודרנית עשירה בנתרן ודלה באשלגן, ושני הדברים האלה מעלים לחץ דם משני כיוונים. הפחתת הנתרן מורידה לחץ דם, ותוספת אשלגן עוזרת לכליה להיפטר מהנתרן ומורידה אותו עוד. בניסוי קליני שנערך בכפרים בסין בין 2013 ל-2020 וחילק לתושבים תחליף מלח, ירד הסיכון לשבץ בכ-14 אחוזים, הסיכון לאירועי לב וכלי דם משמעותיים בכ-13 אחוזים, והתמותה מכל סיבה בכ-12 אחוזים.

אשלגן מופרש דרך הכליות, וכשהן אינן עובדות כראוי הוא מצטבר בדם ועלול לשבש את קצב הלב. החוקרים חישבו גם את זה: אצל אנשים עם מחלת כליות כרונית בשלבים מתקדמים, החלפה גורפת הייתה מונעת כ-750 אלף מקרי מוות מלב וכלי דם, אך גם גורמת לכ-100 אלף מקרי מוות מעודף אשלגן. הם מציינים שעלייה כזאת בתמותה לא נראתה בניסויים קליניים, ושהמודל שלהם כנראה מגדיל אותה, משום שבחישוב ההחלפה הגורפת לא הוציאו מהחשבון דווקא את מי שאינו מתאים לתחליף.

מעבר למחלת כליות, יש גם שאלה של תרופות. חלק מהתרופות ללחץ דם ולאי-ספיקת לב מעלות בעצמן את רמת האשלגן בדם, ובהן Lisinopril, Losartan ו-Spironolactone, והשילוב עם תחליף מלח עשיר באשלגן עלול להיות בעייתי.

המודל מחשב מצב תיאורטי שבו ההחלפה נעשית בבת אחת ובכל העולם, הוא נשען על הנחות לגבי כמות המלח שאנשים אוכלים ולגבי מידת התגובה של לחץ הדם, והחוקרים מציינים שיישום אמיתי בהיקף כזה יימשך שנים ויתקל בעלות, בזמינות ובשאלה אם תעשיית המזון תאמץ אותו.

בפועל, תחליף מלח מועשר באשלגן נמכר כבר היום בסופרמרקטים ובבתי מרקחת והוא יקר במקצת מהמלח הרגיל. למי שיש לחץ דם גבוה, תפקוד כליות תקין והרבה בישול בבית, זה אחד השינויים הקטנים שהתועלת שלהם עומדת ביחס טוב למאמץ. מי שיש לו מחלת כליות, או שהוא נוטל תרופות ללחץ דם או לאי-ספיקת לב, צריך לשאול את הרופא או הרוקח לפני המעבר, ולא להניח שמוצר שנמכר ללא מרשם הוא בהכרח בטוח עבורו.