תרופה הורידה ב-78 אחוזים חלבון-שומן תורשתי בדם, אך התקפי הלב לא פחתו

בשנים האחרונות נכנסה לבדיקות הדם בעולם שורה חדשה, שרופאים ממליצים עליה למי שיש לו היסטוריה משפחתית של התקפי לב מוקדמים. השורה הזאת מודדת ליפופרוטאין a, חלבון-שומן שהרמה שלו נקבעת כמעט כולה בגנטיקה, אינה משתנה מדיאטה או מספורט, ומזרזת הצטברות רובד שומני בעורקים. אחד מכל חמישה אנשים נושא רמה גבוהה שלו, ועד כה לא הייתה שום תרופה שמורידה אותה.

ניסוי גדול שבדק תרופה כזו הוצג ביום שבת בכינוס איגוד הלב האמריקאי בשיקגו, ובמקביל פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. יותר מ-8,300 מבוגרים ב-797 מרפאות ב-42 מדינות, שכולם עברו בעבר התקף לב, שבץ או מחלת עורקים היקפית, קיבלו במשך ארבע שנים וחצי בממוצע זריקה חודשית של תרופה ניסיונית שחוסמת את ייצור החלבון בכבד (Pelacarsen), או זריקת תרופת דמה, כלומר זריקה ללא חומר פעיל.

התרופה עשתה את מה שהובטח

מבחינה ביולוגית הניסוי הצליח במלואו. רמת ליפופרוטאין a ירדה בכ-78 אחוזים בקבוצת התרופה ונשארה כמעט ללא שינוי בקבוצת תרופת הדמה, וגם הכולסטרול הרע ירד בכ-13 אחוזים. אבל התקף לב, שבץ, צינתור דחוף או מוות ממחלת לב נרשמו אצל 12.3 אחוזים ממקבלי התרופה ואצל 12.1 אחוזים ממקבלי תרופת הדמה, כמעט אותו שיעור.

התוצאה חזרה בכל הפילוחים. גם בקרב מי שרמת החלבון שלו הייתה הגבוהה ביותר מלכתחילה לא נמצא יתרון, וגם התמותה מכל סיבה הייתה דומה, 5.7 אחוזים לעומת 5.9 אחוזים. חברת נוברטיס הודיעה שהיא מפסיקה את פיתוח התרופה לטרשת עורקים, כולל התוכניות שבהן מטופלים מקבלים אותה כיום.

הכישלון השני באותו סוף שבוע

באותו כינוס הוצג גם ניסוי שבדק תרופה אנטי-דלקתית חדשה (Ziltivekimab) ב-6,376 מבוגרים עם טרשת עורקים ומחלת כליות כרונית. גם שם התרופה עשתה את מה שהובטח ביולוגית והורידה את מדדי הדלקת, וגם שם התוצאה הקלינית הייתה זהה: 17.6 אחוזים לעומת 17.7 אחוזים. זיהומים חמורים היו שכיחים יותר אצל מקבלי התרופה.

ל-Pelacarsen היה גם מחיר. תסמינים דמויי שפעת הופיעו אצל כ-32 אחוזים מהמטופלים לעומת כ-6 אחוזים בקבוצת תרופת הדמה, תגובות במקום ההזרקה אצל כ-26 אחוזים לעומת כ-3 אחוזים, וכחמישית מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי. אצל 19 מטופלים נרשמה תגובה אלרגית חריפה, ואף לא אחד מהם מת ממנה.

החוקרים מציינים גם את מה שהמחקר לא כיסה. 78 אחוזים מהמשתתפים הגדירו את עצמם לבנים ופחות מ-4 אחוזים היו ממוצא אפריקאי, אף שבאוכלוסייה הזאת הרמות גבוהות בערך פי שניים. חלק מהאירועים התרחשו בשנות מגפת הקורונה, ולא תמיד היה אפשר לדעת אם הקורונה תרמה להם.

ניסן הדגיש שהממצא אינו הופך את החלבון הזה ללא רלוונטי, ושלדעתו שווה להמשיך למדוד אותו, משום שרמה גבוהה שלו מצביעה על סיכון אמיתי שאינו מתבטא בתסמינים כלל.

ההסבר שניסן ושותפיו מציעים הוא שהורדה של ארבע שנים בגיל 60 אינה זהה לרמה נמוכה לאורך כל החיים, ושכאשר כל שאר גורמי הסיכון מטופלים היטב כבר קשה להוסיף עליהם. לכן מי שגילה בבדיקה רמה גבוהה יכול להמשיך להתייחס אליה כסימן אזהרה שמצדיק טיפול נוקשה בכולסטרול, בלחץ הדם ובעישון, ולא כמשהו שתרופה ייעודית תפתור בשנים הקרובות.